אני לא מהממהרים להכפיש, בטח ובטח בתקופה כזו, בה כל עסק, קטן וגדול, זקוק לקהל לקוחות נאמן והמלצות חמות, אבל החוויה שלי עם רוזן ומינץ כל כך מייאשת שאין לי ברירה.
לפני פחות משנתיים רכשתי אופני מרידה חדשות ב״רוזן ומינץ פתח תקווה״ בסכום שהתקרב ל-2,500 ש״ח. לצערי מהרגע שעליתי על האופניים (שאגב, היו אמורות לשמש ככלי רכב לכל דבר, כזה שיביא אותי לעבודה ובחזרה ויסייע בידי לאסוף את הילד מהגן, בלי לתרום לפקקים בדרכים) נתקלתי בשרשרת ארוכה של פנצ׳רים בזה אחר זה.
בהתחלה חשבתי שזה מקרה. הרי כולנו עולים מדי פעם על קוץ או זכוכית. אבל אחרי שזה קרה שוב ושוב, כל פעם באותו מקום בגלגל, בשני הגלגלים יש לציין, תמיד ליד פתח הונטיל, הבנתי שיש כאן משהו שמעבר.
כשניגשתי לחנות ובקשתי שיבדקו את המקרה, אולי הגלגלים לא בסדר, השלדה, משהו, הרי לא הגיוני שאני לא מצליחה לנסוע יותר מ-50 מטר ומיד חוטפת פנצ׳ר, והצעתי שיחליפו לי את הגלגלים לאילושהם גלגלים ישנים, הם אמרו שאין להם גלגלים יד2 בגודל שלי, שהם ינסו לבדוק את המקום, אולי ריתוך קטן יעזור, והבטיחו שיתקשרו לפני שיבצעו את התיקון שכן הוא יעלה כסף והם זקוקים לאישור שלי כדי לבצעו.
עבר שבוע ודממה.
כשהתקשרתי למקום, לברר מה המצב, העובד בסניף רוזן ומינץ פתח תקווה, אמר שהם התקשרו עוד באותו יום אך לא היתה תשובה ועל כן הם פשוט החליפו פנימית לאופניים. ״האופניים מחכים לכם פה כבר שבוע״, אמר בגסות.
רוזן ומינץ יקרים (תרתרי משמע!),
איך האופניים מחכים כבר שבוע אם הייתם אמורים לבדוק מה ניתן לעשות ולדבר אתי כדי לאשר את הטיפול? למה לא נעשה שום דבר ממה שהבטחתם?
ונגיד שלא עניתי לטלפון, קשה לשלוח הודעת טקסט? להשאיר הודעה קולית?
רוזן ומינץ, אבדתם היום לקוח – לכל החיים.
ואני אדאג לפרסם את זה בכל ערוץ תקשורת אפשרי, שכולם ישמרו מפני השירות שלכם.
אני לא אשמה שרכשתי אופניים שמשהו בפס ייצור שלהם כנראה לא תקין.
אלו לא אופני המרידה הראשונות שרכשתי, ואף לא אופני המרידה הראשונות שרכשתי דרככם, רוזן ומינץ, ומעולם לא נתקלתי בכזה דבר.
שלום ולא להתראות רוזן ומינץ.