לפני חודשיים, בעוד אנו מלקקים את הפצעים הפתוחים, חופרים בידיים בחיפוש אחר האור בקצה המנהרה, תרתי משמע, ניק קייב הוציא אלבום חדש, Wild God שמו.
ובאופן מפתיע, ובניגוד לזה שכבר שנים קצת כועסת על ההתמתנות-הזדקנות-אובר-עגמומיות של אלבומיו, האלבום הזה בא לי בול
במובן שכל שיר באלבום הזה מרגיש לי כמו חיבוק מנחם ומחמם
והשיר הזה במיוחד 🙂
האלבום הנוכחי הוא האלבום ה-18 במספר של ניק קייב ולגמרי נופל תחת קטגורית “אלבומי האבל” שמאפיינים את יצירותיו בשנים האחרונות.
לאנשי השיווק יש גם שיר בשם Conversion, שכמובן ממש לא מדבר על משפכים שיווקיים ושאר ירקות
לאנשי התורה יש את סיפור קין והבל ארוג לתוך שיר גשום בשם Frogs
לשמחים שבינינו יש שיר ציני במיוחד בשם Joy
לאוהבי החי והקינמון יש את Cinnamon Horses
וכן, ברור לי שתחשבו שנפלתי על כל הראש
כי מה מנחם באלבום הזה ועוד בימים הקודרים שעוברים עלינו?
ועדיין –
איך אומרים על דרכי האל? נסתרות הן?
אז גם בצלילים זה עובד 🙂
והנה השיר הפותח את האלבום –
והנה השיר שסוגר אותו –
האזנה נעימה ומנחמת
ושישובו כבר כל הבנות והבנים, כולל תקווה אחת וגאולה שתיים, אמן 🙏
