כמעט חצי שנה לקח לי להתיישב ולהאזין לאלבום האחרון של איש המערות האהוב עליי. מאז מות בנו נהיה לי יותר ויותר קשה להאזין לו. בהתחלה מצאתי עצמי נמנעת מכל דבר חדש שלו, מהסיבה הברורה: אני אוהבת את הגרסה הפורקת עול שלו יותר מזו המתפרקת, אין מה לעשות. עם זאת, בהמשך קלטתי שגם מה״עתיקים״ שלו אני […]
פעם הייתי שומעת מלא מוסיקה. מלא. בכמויות. חופרת באתרי הורדות ומורידה ומורידה ומורידה (אחרי שנים שלא הפסקתי לרכוש ולרכוש). היום זה קורה פחות לצערי אבל כל פעם שזה קורה – אני נזכרת במי שהייתי פעם וכמה שמוסיקה עושה לי בריא בכל הגוף, מהראש ועד לאצבע הקטנה בכף הרגל, זו שבקושי רואים לה את הציפורן. אז […]
לא יודעת איך זה עם הקטנים שלכם, אבל אם יש משהו שלמדתי בקריירת האמהות היחסית מתחילה שלי – חייבים להוריד הילוך לפני השינה אחרת האינדיאנים לא קולטים שחושך בחוץ והגיע הזמן לעצום עיניים ולהירדם, או כמו שאני אומרת להם ״עכשיו הולכים לישון עד אור ראשון״ (בשנה האחרונה הוספתי ״אפשר גם עד אור שני ושלישי״ כי […]
יומני היקר, המצב חרבנה. אני יודעת שיש לי המון על מה להודות, ואני מודה, באמת. מודה על בן זוגי שיכול להצחיק אותי עד שכואבות לי הלחיים, מודה על שני האינדיאנים שלי שעל אף שהם מחרפנים אותי לפעמים, בטח ובטח בתקופה האיומה הזו, בסגר האינסופי הזה (כי גם כשזה לא רשמי – אנחנו בסגר, כבר שנה […]