החלומות רודפים אותי מאז שהלכתבשעות הערותאדונה לעצמיאני מקיפה אותי בצלילים ונרגעת –אישה צפה על פסגת קו המים
געגועים #1

החלומות רודפים אותי מאז שהלכתבשעות הערותאדונה לעצמיאני מקיפה אותי בצלילים ונרגעת –אישה צפה על פסגת קו המים
יש לי חברה, פרפראית מדופלמת, שבמקרה היא גם אחות לנפש ועוד כל מיני דברים טובים שאני מאמינה שקשורים לזה שגדלנו באותה עיר פיצפונת חצי נידחת בצפון.בכל מקרה, לפני כמה שבתות עברנו אצלה ״רק כדי לראות״ אותה ואת הבת החמודית שלה, ועל הדרך יצאנו עם שלל:שלושה זחלי משי חמדמדים – שניים כבר די ענקיים ועוד אחד […]
אם לכרוע ברך ולהשתחוות לנפלאות הטכנולוגיה, אדיסון והפונוגרף שלו, הגרמופון של אמיל, טייפ סלילים וכל מה שה״קדמונים״ שלי עברו בדרך להקלטת ויז׳ואל וסאונד – אז זה ברגעים כאלו, כשאני מוצאת את עצמי בלופים אינסופיים מול ג׳ף באקלי המת, חי ופועם מול עיניי ואוזניי, הופעה חיה בפרנקפורט, גרמניה, ביוטיוב, כאילו לא עברו למעלה מ-26 שנה. יש […]
עליתם פעם על רכבת הרים בלי חגורה? אני לא.זה מן קטע פסיכולוגי כזה. את יודעת שכוחות פיזיקליים הם ששומרים אותך במקום ועדיין יש משהו מרגיע בקליק הזה של החגורה הרפויה. כמו ללכת לעשות בדיקת PCR אחרי שכל בני המשפחה שלך, החולים לשעבר, כבר יצאו מבידוד, בידיעה ברורה שמחר גם את יוצאת לחופשי, לעצים, לפרחים, לשמים, […]